#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד מודדין עיר שיש בה ד&#x27; זויות?"	מודדין אותה כמות שהיא ואין מוסיפין עליה כלל	סימן שצח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד מודדין עיר שאין בה ד&#x27; זויות 1) בעיגול 2) בשאר ציורים?"	"1) בודאי מרבעין אותה כריבועו של עולם 2) נראה לפרש (עם ר&quot;י באק) דמדויק היטב ברמב&quot;ם דכל זמן שאין בה ד&#x27; זויות מרבעין כריבועו של עולם, ומשמע מהטור אפי&#x27; ברחבה מצד אחד וקצרה מצד שני ג&quot;כ מרבעין כריבועו של עולם, וכן מדויק בהמחבר כאן [וכן מבואר בהמחבר בסע&#x27; ד&#x27; בעיר כמין גאם דכתב דמודדין אלפים מן היתר, וכן מבואר מהגר&quot;ז (סע&#x27; ג&#x27;) והחיי&quot;א (כלל ע&quot;ו סע&#x27; י&quot;ד) ומחה&quot;ש דאפי&#x27; קשת וגאם מרבעין כריבועו של עולם, וכן משמע מהחת&quot;ס (מובא בביה&quot;ל לקמן סע&#x27; ח&#x27; ד&quot;ה רפ&quot;ג), ונראה דזהו השיטה שמוזכר ברשב&quot;א וריטב&quot;א דס&quot;ל דאפי&#x27; בעיר כמין גאם מרבעין אותה באלכסון כריבועו של עולם [כן נראה לפרש כוונת שיטה זו דאל&quot;ה מהי&quot;ת לרבע בצורה אחרת], אכן הרשב&quot;א וריטב&quot;א חולקים על שיטה זו וס&quot;ל דלכל הפחות אם יש ב&#x27; צלעות מרבעין ע&quot;פ צלעות אלו, והוסיף החזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק כ&quot;ג) דה&quot;ה אפי&#x27; אם יש צלע אחד שארכה כאורך כל העיר זהו הקובע להריבוע, וממ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27; - ו&#x27;) משמע דמרבע ע&quot;פ הצלע הרחב ביותר אפי&#x27; אם אינו כאורך כל העיר, וכן מבואר בביה&quot;ל לקמן (סע&#x27; ח&#x27;) כשחולק על החת&quot;ס, ושוב מצאתי דכ&quot;כ השבט הלוי (ח&quot;א סי&#x27; קל&quot;ב) שמתמיה על המ&quot;ב וחזו&quot;א למה הם נוקטים כנגד המחבר {ונמצאת להלכה יש בזה מח&#x27; גדולה כיצד לרבע שאר צורות, ועי&#x27; מש&quot;כ להלן דיש בזה נפק&quot;מ נמי לגבי הד&#x27; אלפים, ונראה להגרח&quot;צ גערליק שליט&quot;א דאם יש רק צלע אחד ישר זהו הקובע אבל אם יש ב&#x27; צלעות שאינם כגאם אז מרבעין כריבועו של עולם, ומ&quot;מ מצדד דאפי&#x27; בצלע אחד יתכן דיכול לבחור לרבע כריביעו של עולם}"	סימן שצח סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בני העיר עשו ריבוע באופן אחר?	"הנוב&quot;י (מובא בשע&quot;ת ס&quot;ק א., ערוה&quot;ש סע&#x27; י&#x27;) כתב דיחיד לא יפרוש מן הציבור אלא אם יסכימו כל יושביה לציין העיר באופן אחר, וכן משמע מרבינו יהונתן, אבל החזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק כ&quot;ג) חולק על הנוב&quot;י וס&quot;ל דלא מהני מה שרבעו שלא כהוגן והביא ראיה מתוס&#x27; (נ&quot;א ע&quot;א) דיש דין לרבע ואינו רק עצה טובה [וביאר כוונת הרבינו יהונתן דלכתחילה בתחילת בניית העיר יש לעשותו כריבועו של עולם], וממ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) נמי משמע דיש דין לרבע ואינו רק עצה טובה בעלמא"	סימן שצח סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי ששבת במקום מוקף מחיצות שאינו עיר?	"כתב החזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק כ&quot;א) דה&quot;נ מרבע מקומו ואח&quot;כ מודדין אלפים אמה {אכן, משמע קצת מהמחבר לקמן (סע&#x27; ט&#x27;) דדוקא בעיר יש דין לרבע ולא בשאר מקומות שמוקפין חומה, ויש לדחות דהתם מיירי בבתים דיש להם ריבוע בפנ&quot;ע ופשוט דלכו&quot;ע אין לרבע אותם כריבוע של עולם}"	סימן שצח סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיר שרחבה מצד אחד וקצרה מצד אחר?	רואין אותה כאילו כולה רחבה {ומהטור מבואר דה&quot;נ מרבעין בריבועו של עולם, ויש לדון בדעת הרמב&quot;ם והמחבר, אבל לכאורה לפי המ&quot;ב הנ&quot;ל מרבעין כפי הצלע הארוך}	סימן שצח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעיר העשויה כקשת, מאיזה מקום מודדין 1) אם ארכה פחות מד&#x27; אלפים ורחבה פחות מאלפים 2) אם ארכה פחות מד&#x27; אלפים ורחבה יותר מאלפים 3) אם ארכה יותר מד&#x27; אלפים ורחבה פחות מאלפים 4) אם ארכה יותר מד&#x27; אלפים ורחבה יותר מאלפים?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-6b5ea069310576f493815ddc422aa05b949f06f0.jpg"">"	סימן שצח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בקשת שאינו יכול לרבע, מה הדין אם רוצה לילך דרך אחד מראשיה?	"כתב המאירי דאע&quot;פ שאין מודדין לה מן היתר היינו כשהוא רוצה לילך דרך חלל הקשת אבל בודאי אפשר לו לילך דרך ראשי הקשת ומשם מודדין אלפים (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) [וזהו דלא כספר העתים ורש&quot;י (מובא בב&quot;י) דס&quot;ל דכל אחד הוי כיושבי צריפין ומודדין מפתח בתיהם אלפים אמה, עי&#x27; ביה&quot;ל (ד&quot;ה וי&quot;א)] "	סימן שצח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בקשת, מה הדין בצדדי החיצונים במקומות הקשת?	"כתב הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;א) דפשוט דצריך לרבע הצדדי החיצונים בכל אופן (וכ&quot;כ היעב&quot;ץ בעירובין נ&quot;ה ע&quot;א), ורק בעיר כמין גאם א&quot;צ לרבע זה דכבר יש לה זויות"	סימן שצח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בקשת שארכה יתירה מד&#x27; אלפים אבל יש עיר קטנה מובלע באמצע היתר?"	"כתב החזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק י&quot;א) אם כלתה מדתה בסוף העיר תוך אלפים לאחד מן הצלעות הוי כד&#x27; אמות וממעט השיעור ביתר {וכן מסתבר דלפי תוס&#x27; הרי אפשר להגיע להבתים, וי&quot;ל דאפי&#x27; להרשב&quot;א תו לא נראה כשתי עיירות}"	סימן שצח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בקשת, כיצד מודדין ממקום שמתקצר?	"{נראה דאם מצרף שיטת תוס&#x27; דצריך להגיע למקום בתים עם שיטת הרמב&quot;ם ודעימיה דמרבעין כריבוע של עולם נמצאת שצריך לעשות היתר כרוחות העולם ומודדין אלפים ממנו, אבל להרשב&quot;א דצריך לראות כעיר אחת יש הרבה אופנים כיצד לעשות המתקצר, וכן לפי המ&quot;ב דס&quot;ל דאין מרבעין הקשת כריבועו של עולם ה&quot;נ יש הרבה אופנים כיצד לעשות המתקצר, ואפשר שיכול לבחור המקום המתקצר ובלבד שלא יסתור מתקצר אחרת}"	סימן שצח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיר העשויה כמין גאם?	"איתא בגמ&#x27; דדינא כעיר העשויה כקשת [אבל אינו מפורש בגמ&#x27; דאם הוא יותר מד&#x27; אלפים שאינו יכול לרבע אותה (וכן הדגיש השבט הלוי ח&quot;א סי&#x27; קל&quot;ב)], וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;) אם יש באלכסון פחות מד&#x27; אלפים מרבעין את כולה ואם הוא יותר מד&#x27; אלפים מרבעין אותה במקום שהוא מתקצר כד&#x27; אלפים, אכן החזו&quot;א ס&quot;ל דאינו תלוי בד&#x27; אלפים אלא באלכסון של ד&#x27; אלפים שהוא ה&#x27; אלפים ושש מאות אמות דזהו השיעור דמובלע התחומין {ועי&#x27; מש&quot;כ למעלה בביאור המח&#x27; בין תוס&#x27; והרשב&quot;א וריטב&quot;א, והנה לפי תוס&#x27; דס&quot;ל דצריך לרבע באופן שיכול להגיע שם אם מרבע לפי הצלעות א&quot;א לרבע יותר מאלפים על אלפים אבל אם מרבע על האלכסון יכול לרבע אפי&#x27; כשהוא יותר מד&#x27; אלפים, ולפי הרשב&quot;א וריטב&quot;א דס&quot;ל דאינו יכול לרבע אלא אם נראה כעיר אחת א&quot;כ בין כשמרבע לפי הצלעות בין כשמרבע לפי האלכסון הכל תלוי אם יש ד&#x27; אלפים מראש לראש, וממילא מהשו&quot;ע משמע דתלוי בד&#x27; אלפים אפי&#x27; בגאם וא&quot;כ משמע דס&quot;ל כהרשב&quot;א וריטב&quot;א ולא כתוס&#x27; [וכן מבואר דדוקא הרמ&quot;א ס&quot;ל כתוס&#x27;] וא&quot;כ ס&quot;ל דצריך לראות כעיר אחת כדי לרבע, ולגבי אופן הריבוע כבר כתבנו דהמחבר משמע דמרבע ע&quot;פ האלכסון, וכן משמע מהרבה פוסקים, אבל לפי המ&quot;ב וחזו&quot;א מרבע כפי הצלעות, וכ&quot;ת לפי המ&quot;ב אי קיי&quot;ל כתוס&#x27; דיכול לרבע קשת יותר מד&#x27; אלפים אם רחבו פחות מאלפים ה&quot;נ בגאם יהא מותר לרבע אפי&#x27; אם ארכו יותר מד&#x27; אלפים דהרי ליכא אלפים לזוית, ותי&#x27; הגרח&quot;צ גערליק שליט&quot;א דתוס&#x27; לשיטתם ס&quot;ל דצריך להגיע דרך בתים וממילא אם סמכינן על תוס&#x27; להתיר גאם יתירה מד&#x27; אלפים א&quot;א להקל לרבע באופן שאינו יכול להגיע לשם}"	סימן שצח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם ע&quot;י הריבוע יתוספו יותר מד&#x27; אלפים?"	"הרא&quot;ש (פ&quot;ה סי&#x27; ב&#x27;) מסתפק אם דינה כעיר של קשת שאינו יכול למלאותו ביותר מד&#x27; אלפים, והחזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק כ&quot;ו) העלה דבעיר עגולה בודאי אפשר לרבעה אע&quot;פ שהתוספת יותר מד&#x27; אלפים, וכתב השונה הלכות (סע&#x27; ז&#x27;) דמסתבר דה&quot;ה כשהוא מרבע עיר משולשת וכדומה {ונראה דזה תלוי במח&#x27; הנ&quot;ל, דלפי תוס&#x27; צריך להיות אפשר להגיע להבתים והכא שא&quot;א להגיע לבתים אינו יכול לרבע העיר כזה [אבל עדיין יכול לרבע עד שיעור אלפים], וכן מבואר ממג&quot;א לקמן לפי הגירסא ישנה דאמרינן הכי אפי&#x27; לחומרא, אבל לפי הרשב&quot;א וריטב&quot;א יכול לרבע אפי&#x27; אם אינו יכול להגיע אל הבתים וה&quot;נ יכול לרבע עיר עגולה גדולה או שאר צורה כל זמן שנראה כעיר אחת, ולמעשה הכריע הגרח&quot;צ גערליק שליט&quot;א דהפוסקים נוקטים להקל כהרשב&quot;א וריטב&quot;א}"	סימן שצח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בעיר גדולה שיש בתוכה חלל יותר מד&#x27; אלפים?"	"הבית יצחק (סי&#x27; מ&quot;ב אות י&quot;ג) מקיל דזה נטפל להעיר, אבל העמודי אור (סי&#x27; י&quot;ד אות ה&#x27;) רק להביא ראיה מדגלי מדבר דאינו בכלל העיר {וע&quot;פ מש&quot;כ למעלה מסתבר דדבר זה תלוי במח&#x27; בין תוס&#x27; והרשב&quot;א וריטב&quot;א}"	סימן שצח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למעשה, כיצד מרבעין עיר?	"{נראה דבדרך כלל מרבעין כריבועו עולם [ואם יש צד אחד ישר יש מקום לרבע ע&quot;פ צלע זה, אבל כשיש עוד צד ישר אינו ברור כיצד לרבע על כן יש לרבע כריבועו של עולם, ודלא כמ&quot;ב דמשמע דלעולם מרבע כפי הצד הארוך ביותר], ואם ע&quot;י הריבוע יש מקומות שאינו יכול להגיע להבתים נראה להקל כהרשב&quot;א והריטב&quot;א בכל עיגול convex, ואפי&#x27; בעיגול concave דהוי כקשת יש להקל כל זמן שאינו יותר מד&#x27; אלפים דיכול לרבע אפי&#x27; אם אינו יכול להגיע לשם דנראה כעיר אחת, אכן אם יש קשת יותר מד&#x27; אלפים ופחות מאלפים אע&quot;פ דהרמ&quot;א מקיל כתוס&#x27; דגם בזה יכול לרבע מ&quot;מ מבואר במ&quot;ב דע&quot;י הריבוע צריך להגיע להבתים, וכן מסתבר דאל&quot;ה הוא תרתי דסתרי, ואם רחבו יותר מאלפים ורוצה לרבע ע&quot;פ המתקצר בודאי עדיף לעשות המתקצר במקום שאינו יותר מד&#x27; אלפים דאז מהני אפי&#x27; להרשב&quot;א וממילא יכול לרבע אח&quot;כ לגמרי אבל אם רוצה לעשות מתקצר במקום לכל השנה שאינו רחב אלפים, מלבד הביה&quot;ל דלא ניחא ליה במתקצר זה צריך ליזהר שע&quot;י הריבוע יכול להגיע להבתים דהשתא קאי בשיטת תוס&#x27; (כן נראה ע&quot;פ הגרח&quot;צ גערליק שליט&quot;א)}"	סימן שצח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש בית דירה סמוך להעיר?	"אם הוא תוך ע&#x27; אמות וד&#x27; טפחים [דזהו שיעור צלע אחד של בית סאתים] הוא מצטרף להעיר ומותחין חוט ממנה כנגד כל העיר ומודדין חוץ ממנה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) [ומשמע מתוס&#x27; (נ&quot;ד ע&quot;ב) דאין מרבעין זה בריבועו של עולם אלא ע&quot;פ ריבוע העיר (חזו&quot;א סי&#x27; פ&#x27; דף נ&quot;ד ע&quot;ב), וכן מבואר מהריטב&quot;א, והוסיף ר&quot;י באק דנראה דאפי&#x27; להראשונים שחולקים על הריטב&quot;א וס&quot;ל דלעולם מרבעין כריבועו של עולם וכמ&quot;ש לעיל (סע&#x27; ב&#x27; - ג&#x27;) מודו כאן דמרבעין כריבועו של העיר],"	סימן שצח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין בה דיורין?	"מבואר בגמ&#x27; דמצטרף להעיר אפי&#x27; בית שנחרב ואין בה דיורין (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט וס&quot;ק כ&quot;ט)"	סימן שצח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מוסיפין ע&#x27; אמות ושיירים לכל עיר?"	"ר&quot;מ ס&quot;ל דנותנין קרפף לעיר [היינו ע&#x27; אמה ושיירים לכל עיר] והרבנן ס&quot;ל דלא אמרו קרפף אלא בין ב&#x27; עיירות, והרא&quot;ש והמרדכי בשם הר&quot;מ פסקו כר&quot;מ דהלכה כמקיל בעירוב, אבל הרמב&quot;ם פסק כחכמים [וכן משמע מסתימת הרי&quot;ף], ולהלכה המחבר והגר&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) פסקו כהרמב&quot;ם דאין קרפף לעיר אבל הרמ&quot;א מקיל כהרא&quot;ש דיש קרפף להעיר, והוסיף הטור דכשמוסיף על העיר ע&quot;י בית דירה מודדין השבעים אמות מאותה בית, וכן פסק הרמ&quot;א, אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה וכן) לא ניחא ליה בחידוש זה דמבואר בכמה ראשונים דרק מודדין השבעים אמות מחומת העיר ולא מבית דירה, ובודאי יש לחוש לדבריהם בצירוף שיטת הרמב&quot;ם דס&quot;ל דאין קרפף לעיר אחת כלל [ואפי&#x27; בקולא של הרא&quot;ש משמע מביה&quot;ל (שם) ושעה&quot;צ (ס&quot;ק י&#x27;) דיש מקום להחמיר כהרמב&quot;ם, ומ&quot;מ אם רוצה להצטרף ב&#x27; עיירות ע&quot;י בית דירה סמוך לחומת העיר בודאי יש להקל דעכשיו אינו מצטרף ב&#x27; קולות יחדו, ודלא כהראב&quot;ד דס&quot;ל דאפי&#x27; בכה&quot;ג אין מצטרפין (הגרח&quot;צ שליט&quot;א)]"	סימן שצח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכלל לאיזה בתים מצטרפין ומעברין את העיר?	"בדרך כלל צריך בית דירה וגם ד&#x27; אמות על ד&#x27; אמות"	סימן שצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך להיות ד&#x27; על ד&#x27; מרובעת?"	"המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) כתב דלא מקרי בית אם אינה מרובעת, אבל באמת דבר זה תלוי במח&#x27; ראשונים ביו&quot;ד סי&#x27; רפ&quot;ו (ביה&quot;ל ד&quot;ה ארבע) [והערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&quot;ו) והחזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק כ&quot;ח) פסקו כהמג&quot;א]"	סימן שצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגשר ובית הקברות?	"אם יש להם בית דירה לשומר מצטרפין, ואם לאו אין מצטרפין (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח) [וכ&quot;כ הטור, אבל הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מכמה ראשונים (וכ&quot;כ תוס&#x27;) דבית הקברות א&quot;צ בית דירה]"	סימן שצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני אוצרות יין ושמן?	אין זה מקרי דירה אלא אם יש בה בית דירה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)	סימן שצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נחרבה ונשאר רק מקצת מחיצותיה?	"אם נשארו ג&#x27; מחיצות אפי&#x27; בלא גג בודאי מהני, ואם נשארו רק ב&#x27; מחיצות וגגה הוי איבעיא דלא איפשיטא ופסק הרמב&quot;ם לקולא [וא&quot;צ מעזיבה (גר&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב, ביה&quot;ל ד&quot;ה תקרה)], אבל אם נשארו ב&#x27; מחיצות בלא גג בודאי לא מהני {מכאן משמע דלא בעי דירה ממש, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; ת&quot;ח סע&#x27; ב&#x27; דיתכן דיש חילוק בין תחומין וקרפף, וכן ראינו בערוה&quot;ש בסמוך בביהמ&quot;ד דיש חילוק בין תחומין וקרפף}"	סימן שצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבית 1) בים 2) שבספינה?	"1) מקרי בית דירה שמפנה שם כלים שבספינה (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) [ומיירי כשהוא בשפת הים (ערוה&quot;ש סע&#x27; ט&quot;ו), אבל רש&quot;י (נ&quot;ה ע&quot;ב) כתב שהוא באיי הים] 2) לא מהני דאינה קבוע ולפעמים הולכת חוץ לשבעים אמה (רש&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד)"	סימן שצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במערה שיש עליה בנין?	"איתא בגמ&#x27; שהמערה משלים השיעור, וביארו תוס&#x27; כגון שרוב הד&#x27; אמות מהבנין א&quot;נ מודד האלפים אמה מסוף המערה, ועוד ביאר הריטב&quot;א כגון שהבנין חוץ לשבעים אמה והמערה תוך השבעים אמה [וה&quot;ה בשאר בנינים הם משלימים הבית דירה כגון האוצר משלים הבית דירה שבו (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה שיש), והחזו&quot;א חולק וס&quot;ל דדוקא מערה מצטרף מפני שהוא חזי לדירה גמורה], ובגשר גדול פשוט דאין לצרף כולה לבית דירה של השומר (שבט הלוי ח&quot;ד סי&#x27; מ&#x27;), וע&quot;ע במנח&quot;י (ח&quot;ז סי&#x27; כ&quot;ד)"	סימן שצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבור שיח מערה ושובך?	כל אלו אינם בית דירה ולא מהני	סימן שצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבורגנין?	"אע&quot;פ שהם עשויין לשמירה מ&quot;מ לא מצטרפין לעיר דאינם קבועים, בבבל אינם קבועים דשכיחי בידקי דמיא ובחו&quot;ל אינם קבועים דשכיחי גנבי, והא דתניא דבורגנין מצטרפין היינו במקום דלא שכיחי מיא וגנבי (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;), והוסיף הדגול מרבבה דזהו דוקא אם באמת עשויין לשמור השדה או הפירות [אבל אם רק שומרים הגינות אין לזה קביעות והוי עראי ולא מהני (ערוה&quot;ש סע&#x27; ט&quot;ז)], ומגמ&#x27; סוכה (ג&#x27; ע&quot;ב) משמע דבורגנין אינם צריכים להיות ד&#x27; אמות על ד&#x27; אמות (שע&quot;ת ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג), אכן הערוה&quot;ש (שם) ס&quot;ל דפשוט דלעולם צריכים להיות ד&#x27; על ד&#x27; ואינו מבואר בגמ&#x27; סוכה אלא שבורגנין הוו דירה קלה {ובאמת הריטב&quot;א (סוכה ג&#x27;) הביא שיטה דס&quot;ל דבורגנין צריכים ד&#x27; על ד&#x27; וחולק עליו}"	סימן שצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בביהכ&quot;נ 2) בית המדרש 3) בית המרחץ?	"1) תלוי אם יש לה בית דירה (שו&quot;ע) 2) כתב הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ד) דמקרי בית דירה כיון שלומדים בו ומי שלומד אוכל וישן בו [אמנם לגבי הוקף לדירה ביהמ&quot;ד לא מקרי הוקף לדירה (ערוה&quot;ש לעיל סי&#x27; שנ&quot;ח סע&#x27; ו&#x27;)] 3) תלוי אם יש לה בית דירה (ערוה&quot;ש שם)"	סימן שצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) ב-office buildings שאוכלים שם 2) בחנויות שמוכרים אוכל?	"1) כתב החזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק כ&quot;ח) דבית חרושת המיועד לעבודה לא מקרי בית דירה אפי&#x27; אם קובעים שם סעודה אחת ליום, אכן השבט הלוי (ח&quot;א סי&#x27; נ&quot;ט) כתב דהוי כבית דירה (נתיבות שבת פמ&quot;ב הע&#x27; כה), וכן אומרים בשם ריש&quot;א (מ&quot;ב דרשו), וכל כשאוכלים בדרך קביעות בחדר אוכל וכדומה אבל מה שאוכלים עראי שם אין זה נחשב מקום אכילה, והא ראיה אורוות סוסים לא נחשב בית דירה אע&quot;פ שפשוט דהעובד שם היה אוכל מעט שם (הגרח&quot;צ גערליק) {ומסתבר דאם ניחא ליה טפי לאכול בבית במקום לינה ולא בחנות אין החנות נחשב כמקום דירה וכמ&quot;ש ברועים שבשדה, ומוזכר בביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; ש&quot;ע סע&#x27; ה&#x27; ד&quot;ה וישן)} 2) כתב ריטב&quot;א בסוכה (ג&#x27;) דבורגנין הם מקומות שמוכרים אוכל, והם מצטרפין לעיר, אבל אינו פשוט כ&quot;כ דמבואר בספר העתים דהיו דרים בבורגנין וא&quot;כ ליכא ראיה לחנות שמוכר אוכל (הגרח&quot;צ גערליק)"	סימן שצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש כמה בתים בתוך שבעים אמה להדדי?	"עד אלפים אמה בודאי כולם מצטרפין להעיר [ולפי הרמ&quot;א מוסיפין עוד שבעים אמה ואח&quot;כ מודדין האלפים של תחום, אבל כבר הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;) שלא להקל כ&quot;כ], ואם יוצאים יותר מאלפים אמה יש מח&#x27; ראשונים אם דינה כקשת וממילא אם העיר ארכה יותר מד&#x27; אלפים אמות אינו יכול לרבע את כולה או דלמא בתים אלו אינם מעיקר העיר ולא דמי לקשת ויכול לרבע את כולה, הרא&quot;ש מסתפק בזה, ותוס&#x27; והראב&quot;ד ס&quot;ל דהוי כקשת, והרשב&quot;א והריטב&quot;א ס&quot;ל דאינה כקשת, להלכה הרמ&quot;א והמג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) מחמירים דהוי כקשת אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) מכריע דבשעת הדחק אפשר שיש לסמוך על המקילים"	סימן שצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בתים יוצאים מאמצע העיר?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) דראב&quot;ד מודה דאינו כקשת ויכול לרבע אפי&#x27; יותר מאלפים אמות, ואפשר דתוס&#x27; מודו ג&quot;כ {וצ&quot;ב מהו החילוק, ולכאורה הכל תלוי כמה אמות יש מן הבתים עד סוף העיר}"	סימן שצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשיוצאים הבתים מצד אחד, מהו השיעור של העיר שיהיה חשש קשת?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דאם העיר יותר מאלפים אמות אינו יכול לרבע העיר, אכן המחה&quot;ש מגיה המג&quot;א &quot;יותר מד&#x27; אלפים&quot; הוי חשש קשת אם יוצאים יותר מב&#x27; אלפים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה, ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם), והוסיף השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ט) דאינו בדקדוק כ&quot;כ דהרי השיעור ד&#x27; אלפים הוא באלכסון ולא באורך העיר, אכן השיג עליו החזו&quot;א דבאמת הוא בדקדוק גדול דאם העיר יהיה פחות מד&#x27; אלפים יגיע תחומו של זה בקצה אחד לתחומו של זה בקצה השני דס&quot;ל דמשערין כפי הרוח של הגאם {ונראה לפרש הענין כמ&quot;ש למעלה הרבה פעמים שיש בזה מח&#x27; בין תוס&#x27; והרשב&quot;א וריטב&quot;א, דלפי תוס&#x27; אינו יכול לרבע אם אינו יכול להגיע להבתים ולפי&quot;ז הגירסא שבמג&quot;א בפנינו נכונה דאם הוא יותר מאלפים נמצא דע&quot;י הריבוע יהיה מקום שאינו יכול להגיע להבתים, אבל לפי הרשב&quot;א וריטב&quot;א יכול לרבע אפי&#x27; אם אינו יכול להגיע לשם כל זמן שנראה כעיר אחת וזה תלוי בד&#x27; אלפים, וזהו גירסת המחה&quot;ש, והביה&quot;ל רצה להוכיח כגירסא זו ע&quot;פ הרשב&quot;א וריטב&quot;א, ולפי מש&quot;כ זהו ממש לשיטתם אבל לפי תוס&#x27; בודאי יכול לקיים הגירסא אלפים, וכן מבואר ביד אפרים, ודו&quot;ק, ובדעת המ&quot;ב דנקט להגיה המג&quot;א וצ&quot;ל ד&#x27; אלפים, הוכיח הגרח&quot;צ שליט&quot;א דאם יהיה יותר מד&#x27; אלפים לא מהני שיטת תוס&#x27; דס&quot;ל דיכול לרבע יותר מד&#x27; אלפים אם רחבו פחות מאלפים דע&quot;י הריבוע נמצאת דלא יכול לבא דרך בתים ועל כן צריך לדקדק שיהיה תוך ד&#x27; אלפים ואז יכול לרבע אפי&#x27; להרשב&quot;א וריטב&quot;א ולא אכפת לן מה שאינו יכול לבא דרך בתים}"	סימן שצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין 1) אם יש ב&#x27; בתים ברוח אחת אחד לצד מזרח תוך ע&#x27; אמות והשני לצד מערב תוך מאה אמות 2) אם יש ב&#x27; עיירות דאם מרבעין כל אחד בפנ&quot;ע הריבועות פוגעין אהדדי?"	"1) שאלה זו הוי אם נותנין פגום על ריבוע, ונראה להביא ראיה מירושלמי (עירובין פ&quot;ה ה&quot;א) מהו ליתן פגום לפגום לפי&#x27; שני בקרבן העדה [וכתב בשיירי קרבן דפירוש זו עיקר] דהיינו שאלה זו ומסיק דנותנין פגום לפגום, ונראה לר&quot;י באק להוסיף דזהו כוונת הביה&quot;ל (סע&#x27; ה&#x27; ד&quot;ה וכן) דמפקפק על הרמ&quot;א דמקיל להוסיף שבעים אמות על הבית אחרונה, ולכאורה צ&quot;ב דכל הבתים נחשבים כעיקר העיר [ודוחק לחלק בין צורת העיר דהבית הוי כעיקר העיר לצורת העיר דהבית הוי כפגום בעלמא] אלא י&quot;ל דמיירי בכה&quot;ג דלאחר שמותחין החוט על העיר נמצא שיש עוד בית לצד השני ועל זה חידש הרמ&quot;א דנותנין קרפף לזה {אכן, אינו משמע כן משעה&quot;צ לקמן (ס&quot;ק כ&quot;ט), ויש ליישב בדוחק דהתם מיירי בבית דירה שבתוך החומה ובודאי אינו נראה כצורת העיר אלא הוי פגום בעלמא}, והחזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק ט&quot;ז) הביא ראיה מחומת העיר שנפרצה זו כנגד זו דמשמע דאם יהיה באלכסון יהא מותר אפי&#x27; ביותר מקמ&quot;א אמות, אבל החזו&quot;א דחה ראיה זה דאם נפרצה זה שלא כנגד זה יש נפק&quot;מ למי ששובת בריבוע של עיר אחד והוא בתוך עיר השני דיש לו שתיהם, ונראה להגרח&quot;צ גערליק טעם פשוט למה רש&quot;י נקט זה כנגד זה דאם יהיה שלא כנגד זה נמצאת שהבתים תוך קמ&quot;א אמות להדדי וא&quot;כ אין ראיה כלל לשאלה דידן, ועוד טוען הגרח&quot;צ דהירושלמי כנגד הראב&quot;ד ומאירי דס&quot;ל דאין מעברין ע&quot;י הריבוע [בין כשרוצה ליתן קרפף בין ע&quot;י עיבור בית], ועוד פשטות המחבר משמע דכל בית צריך להיות תוך ע&#x27; אמות להדדי [ויש לדחות דלאו דוקא קרוב לבית אלא ה&quot;ה אם הוא תוך ע&#x27; אמות למתיחת החוט כנגד אורך העיר ע&#x27; אמות], ולמעשה אע&quot;פ הגרח&quot;צ גערליק מצדד להחמיר דאין לו ראיה להקל מ&quot;מ הרבה מקילין בזה, וכן הוא פשטות החזו&quot;א 2) בשאלה זו יש צד להחמיר טפי דאפי&#x27; לאחר שמרבע העיר ליכא פגום בתוך ע&#x27; אמות אבל מצד שני יש צד להקל טפי דהדר בתוך המקום שמובלע בין הריבועים יש לו ב&#x27; עיירות אלו וא&quot;כ יתכן לומר שהוא מחבר את העיירות, ומסתבר לומר דאזלינן בתר עיר אחת וכלפי עיר הזאת לא ראינו הריבוע של עיר אחרת, ועדיין צ&quot;ע, ועוד נראה להגרח&quot;צ גערליק פשוט דאין מצטרפין עיירות ע&quot;י הריבוע דאי אמרת דיכול להצטרף העיירות אהדדי נמצאת דבדרך כלל אין נפק&quot;מ להצטרף עיירות ע&quot;י קמ&quot;א אמות דבדרך כלל הצירוף של הריבוע מהני תחילה [דמבואר בראב&quot;ד ומאירי דאין מודדין קמ&quot;א אמות מריבוע אלא מבתים ממש, ודלא כברכת אברהם דמקיל למדוד קמ&quot;א אמות מריבוע]"	סימן שצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשתי עיירות שסמוכות זו לזו?	אם הם סמוכין קמ&quot;א ושליש להדדי נחשבים כעיר אחת ומודדין האלפים [ולפי הרמ&quot;א אף השבעים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו)] מעיר השני	סימן שצח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השתי עיירות באלכסון?	"מן הסברא השיעור יהא יותר מקצ&quot;ז אמות, וכ&quot;כ האור שמח (פכ&quot;ח ה&quot;א), ובודאי לפי ר&quot;מ דס&quot;ל דעושין קרפף לעיר מסתבר דיתוסיף הקרנות באלכסון, אכן חידש החזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;י כ&quot;ה) דלא שמענו בזה שיתוסף מקמ&quot;א אמות ע&quot;י האלכסון אפי&#x27; לר&quot;מ, "	סימן שצח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיר שנפרצה חומתה?	"אם אין ביניהם קמ&quot;א אמות הוי כסתום וכעיר אחת, וכתב רש&quot;י דהיינו כשנפרצה מב&#x27; רוחותיה זו כנגד זו (וכ&quot;כ הרמ&quot;א), וביאר החזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק ט&quot;ז) דאילו נפרצה באלכסון זו שלא כנגד זו היו מרבעין כל עיר בפנ&quot;ע והיו פוגעין בעיר שניה ונעשו כעיר אחת אפי&#x27; ביותר מקמ&quot;א אמות."	סימן שצח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבית שאצל העיר?	"תוס&#x27; בסוכה (ג&#x27; ע&quot;ב) הביא שיטת ר&quot;ת דס&quot;ל דאפי&#x27; בית אצל עיר מצטרף להעיר אם הוא תוך קמ&quot;א אמות להעיר אבל הרשב&quot;ם ושאר ראשונים חולקים עליו וס&quot;ל דדוקא בין שתי עיירות משערין בקמ&quot;א אמות אבל בבית אחד לחוד רק משערין בשבעים אמות [ור&quot;ת מודה בעשיית העיר מתחילה שצריכים הבתים להיות בתוך ע&#x27; אמות], ולהלכה קיי&quot;ל כרוב ראשונים (ב&quot;י, רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח)"	סימן שצח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור עיר?	"ג&#x27; חצרות של ב&#x27; ב&#x27; בתים (רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח), וצריך שיעור ד&#x27; אמות על החצר וגם צריך חדר של ד&#x27; אמות בתוך הבית, וגם בנין של כמה קומות נחשב כבית אחד (חזו&quot;א סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק י&quot;ט) {ונראה דמשמע לקמן (סע&#x27; י&#x27;) מב&quot;י דאם היהודים במחנה יהיו קבועים יש עליהם דין עיר ואע&quot;פ דמשמע דליכא שם חצרות, וכן מפורש בערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ב) דע&quot;י מחיצות נעשים כקבועים ויש עליהם דין עיר אע&quot;פ שאין להם חצרות, ולפי&quot;ז העיקר הוא שיהיה ו&#x27; בתים ואין נפק&quot;מ בחצרות, אבל עדיין צריך שטח בפני כל בית [לפי הקרית אריאל דוקא אם החצר מוקף מחיצות, ולפי הגבול בנימין אפי&#x27; אם אינה מוקף מחיצות]}"	סימן שצח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מודדין ממקום הבית עצמו או מחצרו?	"כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ז&#x27;) בשם הנוב&quot;י דמודדין ממקום החצר {ונראה דמיירי כשמוקף חומה, ופשוט דמודדין ממנה וכמ&quot;ש בסוף הסימן דאם הוקף לדירה מודדין מחומת העיר, וכן מבואר מערוה&quot;ש (סע&#x27; ג&#x27;)}, אכן החזו&quot;א ס&quot;ל דאין מודדין אלא מבתים והקשה על עצמו מחומת עיר [למעשה נוהגין למדוד מחצר ונחשב כחלק העיר ולא נחשב כעיבור העיר (הגרח&quot;צ גערליק)]"	סימן שצח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשלשה כפרים משולשים, מתי אפשר לראות כאילו האמצעי יושב בין השנים חיצונים?	"אם יש בין החיצונים פחות מרפ&quot;ב אמות ושני שלישים [דלא כהרשב&quot;א והראב&quot;ד דס&quot;ל דצריכים להיות תוך קמ&quot;א אמות (מגיד משנה, ב&quot;י)], וגם צריך להיות שהאמצעי אינו רחוק אלפים אמה מהחיצונים, וזהו אפי&#x27; אם יש יותר מד&#x27; אלפים בין השתי חיצונות כל זמן שעיר האמצעי נמי גדול (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)"	סימן שצח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מודדין האלפים אמה?	רש&quot;י כתב דהוא השיעור שיכול לבא מזו לזו בלא עירוב, ומסתימת המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ט) משמע דמודדין האלפים מעיר לעיר בדרך האלכסון, אבל נראה יותר לפרש דמודדין האלפים ישר למקום שבין החיצונות וממילא ניתוסף האלכסון דזהו הדרך שיכול לילך בשבת, וכן נקט החזו&quot;א אבל משום טעם אחר (וכ&quot;כ מ&quot;ב דרשו)	סימן שצח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם האמצעי קרוב יותר מקמ&quot;א אמות לעיר אחת ורחוק יותר מקמ&quot;א אמות לעיר שניה?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה רפ&quot;ג) דן בזה, ומדייק מלשון המשנה דצריך בדוקא קמ&quot;א אמות לכל עיר אבל מהרמב&quot;ם והמחבר משמע דסגי אם יש רפ&quot;ב אמות באמצע, והניחו בצ&quot;ע [ואח&quot;כ רצה להוכיח מתשובת חת&quot;ס (או&quot;ח סי&#x27; צ&quot;ד) דאין רואין אותו באמצע, אכן כד נעיין בתשובה בפנים נראה דהוא מיירי כשקרוב יותר לעיר אחת ואינו יכול לממצע אותה באמצע והשאלה הוא אם יכול לעשות השתי עיירות כאחת (הערת מ&quot;ב עו&quot;ה), ותי&#x27; ר&quot;י באק דאע&quot;פ דנכון דזהו ענין התשובה מ&quot;מ מדברי החת&quot;ס משמע דס&quot;ל דצ&quot;ל באמצע ממש] {ופשוט דמהני אפי&#x27; באלכסון אם השתי עיירות נמצאות perpendicular לרוח שנזרקה (ר&quot;י באק)}"	סימן שצח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מרבעין העיר כמין גאם?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה רפ&quot;ג) הביא מתשובת חת&quot;ס (או&quot;ח סי&#x27; צ&quot;ד) דמרבעה ע&quot;פ האלכסון, והשיג עליו הביה&quot;ל דאינו משמע כן מרשב&quot;א וריטב&quot;א [ועי&#x27; מש&quot;כ למעלה סע&#x27; ד&#x27; דיש הרבה פוסקים כהחת&quot;ס]"	סימן שצח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים מלי אם האמצעי גדול יותר מהרווח שבין החיצונות?	"תוס&#x27; (נ&quot;ז ע&quot;ב) בתירוץ בתרא כתבו דלא אמרינן מלי בכה&quot;ג, וכ&quot;כ הטור, אבל אינו מוזכר בשו&quot;ע ורמ&quot;א (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ט), והחזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק ט&quot;ו) מחמיר {וכן מסתבר דאם אזלינן לקולא דכל הכפרים נעשו כעיר אחת על כרחך ס&quot;ל כתירוץ בתרא בתוס&#x27; דאינו יכול למלאותו אם הוא גדול מאד דדוחק לומר דקיי&quot;ל כתירוץ שני בתוס&#x27; [דדוקא בקשת שיותר מאלפים לא אמרינן מלי וכמ&quot;ש המחה&quot;ש דתירוץ זה קאי לשיטתו לתוס&#x27; דס&quot;ל דאפי&#x27; ארכו יותר מד&#x27; אלפים יכול לרבע אם רחבו פחות מאלפים והמחבר לא ס&quot;ל כן] או כתירוצו של הרשב&quot;א [דדוקא בקשת שהוא עיקר צורת העיר אין אומרים מלי משא&quot;כ בג&#x27; כפרים] דתירוצים אלו אינם מוזכרים בב&quot;י}"	סימן שצח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדין באנשי עיר האמצעי?	"תוס&#x27; (נ&quot;ז ע&quot;ב) בתירוץ ראשון כתבו דאין להם כלום [רק מהני לבני החיצונות], וכ&quot;כ הטור, אבל רש&quot;י והרמב&quot;ם ס&quot;ל דכל שלשה עיירות נעשו כעיר אחת וא&quot;כ גם בני האמצעית מודדין מעיר החיצונות, והמחבר פסק כרש&quot;י והרמב&quot;ם, אבל הרמ&quot;א הביא שיטת תוס&#x27; והטור דאין מודדין להאמצעי אלא מחומותיה [וחידש המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) דאם בין החיצונות פחות מד&#x27; אלפים הוי כקשת ואפי&#x27; האמצעי מודדין מהחיצונות, אכן תמהו עליו הנתיב חיים ושאר האחרונים דאין זה דומה לקשת כלל דאינם מחוברים ואינו יכול לילך דרך בתים (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב)], אמנם המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ד) הכריע להקל כהמחבר דבדברי סופרים הולכים אחר המקיל, וגם הוא שיטת האור זרוע וריטב&quot;א (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג), והוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה מחוץ) דגם בני החיצונות מודדין מעיר האמצעי דהוי כעיר אחת {ויש להסתפק אם אח&quot;כ מרבעין כל הג&#x27; עיירות יחדו, והרש&quot;ש (נ&quot;ז ע&quot;א) מדייק מרש&quot;י דאינו מרבע אותם, ותמה עליו מהי&quot;ת לעשות התחום כמשולש ולא כריבוע, ולמעשה כתב המאירי (נ&quot;ז ע&quot;א) מפורש דמרבעין אותה כעיר משולשת (נתיבות שבת פמ&quot;ב הע&#x27; פ&quot;ו), וכן משמע מהחזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק ט&#x27;)}"	סימן שצח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בג&#x27; בתים משולשים?"	"הגאון יעקב מסתפק בדבר, עי&#x27; בית שלמה (או&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ח) דרצה לדייק מתוס&#x27; דאמרינן הכי אפי&#x27; בג&#x27; בתים, אבל פשוט להחזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק ט&quot;ו) דדין זה דוקא בג&#x27; עיירות ולא בבתים {וכן הוא הפשטות}"	סימן שצח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בגמ&#x27; (עירובין ס&quot;א ע&quot;א) עיר שיושבת על שפת הנחל אם יש לפניה דקה מודדין משפת הנחל?"	"רש&quot;י פי&#x27; דכיון דבעיתא תשמישתייהו לא הוי ישוב קבוע והוו להו כיושבי צריפין אבל כשיש לפניהם דקה ד&#x27; אמות לא בעיתא {וצ&quot;ב אם כל העיר הוי כיושבי צריפין או רק אלו הדרים אצל הנחל}, אכן קיי&quot;ל כפירושו של הרמב&quot;ם דהנדון הוא אם מודדין הנחל בכלל העיר ממש או הוי בכלל האלפים של תחומו של העיר, ומיירי בנחל דרוב העתים מתייבש אבל בשעת הגשמים מתמלא ואם בנו איצטבא של ד&#x27; אמות יכולים להשתמש בה אפי&#x27; בימות הגשמים וא&quot;כ כל בני העיר ראויין להשתמש בה והוי כהעיר ממש, וביאר הנצי&quot;ב דמתייבש לאו דוקא אלא נתמעט והיו יכולים ליכנס לתוכו לעשות כביסה ולטחון חטין וממילא היה ראוי להשתמש בה לכל השנה [ואע&quot;פ דאין מעברין לעיר אלא בית דירה מ&quot;מ הנחל לפני כל העיר וראויין להשתמש בה בני העיר הוי ג&quot;כ בכלל העיר כמו בית דירה (ריטב&quot;א) {וא&quot;כ פשוט דביהכ&quot;נ וכדומה אינו מצטרף שאינו כנגד כל העיר}] (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו), וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&#x27;) דס&quot;ל דהרמב&quot;ם לא התיר אלא כשעשה מחיצה דגילה דעתו שמכניסה בכלל העיר, ועוד כתב הערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;א) דכל הפירושים אמת וקיי&quot;ל ג&quot;כ כפירושו של רש&quot;י דאם דרים בשפת הנחל וליכא מחיצה שם הוי כיושבי צריפין ואינו עיר"	סימן שצח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הנחל רחב יותר משבעים אמות?	"מירושלמי משמע דאין מצטרפין הנחל אלא אם שפתו חיצונה בתוך שבעים אמות, ולפיכך כתב החזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק כ&quot;ז) דלדידן דקיי&quot;ל כהרמ&quot;א דלעולם מוסיפין קרפף לעיר ליכא נפק&quot;מ במה שמוסיפין הנחל על העיר {דפשוט ליה דאין מוסיפין קרפף על הנהר}, אכן במ&quot;ב עו&quot;ה (הע&#x27; נ&quot;ה) הביא מרמב&quot;ן במלחמת בכת&quot;י (נדפס סוף ספר קרית אריאל) דבענין זה הבבלי חולק על הירושלמי וס&quot;ל דהנחל מצטרף להעיר אפי&#x27; אם הוא רחב יותר משבעים אמות."	סימן שצח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר מקומות שמשתמשים בה בני העיר?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) מסתפק בזה, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה) כהא&quot;ר דאין להקל בזה דאפי&#x27; בנחל גופה נחלקו בה רש&quot;י ועוד ראשונים וס&quot;ל דאינו בכלל העיר והבו דלא הוסיף עלה, וכן מבואר מדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) דהיו רוצים להוסיף כרמים וגדרים על העיר וגערו עליהם רב שמואל בר נטרונאי ורשב&quot;ט"	סימן שצח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביושבי צריפין?	"כיון שאינם קבועים במקום אחד אין להם דין עיר וכל אחד מודד אלפים מפתח ביתו, ואם יש להם היקף מחיצה י&#x27; טפחים [אפי&#x27; מחיצה קלה כשתי או כערב (ב&quot;י)] או חריץ י&#x27; טפחים מודדין ממקום המחיצה [אבל אין נותנין לה שבעים אמה קרפף אפי&#x27; לדעת הרמ&quot;א דלא חשיבא עיר (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ז), אכן הערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ב) ס&quot;ל דע&quot;י המחיצה נעשים כקבועים, וא&quot;כ לפי הרמ&quot;א יש להם קרפף {וש&quot;מ דא&quot;צ חצרות להיות כעיר אלא סגי בשש בתים}, והוסיף ר&quot;י באק עוד נפק&quot;מ בין הערוה&quot;ש והמ&quot;ב דהמ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ב) כתב דמחיצה זו צריך להיות ישבה ולבסוף הוקף, והיינו כשהוא יותר מבית סאתים ורוצה לעשותו כרשות היחיד אבל לפי הערוה&quot;ש מהני אפי&#x27; אם הוקף ולבסוף ישבה דרק צריך לעשותו כקבוע], אולם אם יש שם ג&#x27; חצרות של ב&#x27; ב&#x27; בתים קבועים באבנים או בנסרים אז נעשים כולם קבועים והוי עיר ומרבעין את כולם ונותנים לה אלפים לכל רוח (שו&quot;ע, מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן שצח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה זמן נחשב כקבועים?	הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו) מסתפק בדבר (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט), והפמ&quot;ג מצדד דאפשר דקיץ אחד או שלשים יום מקרי קבוע, ומסיים וצ&quot;ע	סימן שצח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עיר שמוקפת חומה, מאיזה מקום מודדין האלפים אמות?	"אם הוקף ולבסוף ישבה מודדין מן הבתים (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז), ואם ישבה ולבסוף הוקף מודדין מחומתה [אפי&#x27; אם רחוקה הרבה מן הבתים (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ה)], ולפי הרמ&quot;א לעולם מוסיפין עוד שבעים אמה לקרפף (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד - נ&quot;ה)"	סימן שצח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש בית דירה באמצע החומה?	לכו&quot;ע מודדין מהחומה ,ולפי הרמ&quot;א מוסיפין עוד שבעים אמות לקרפף (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט)	סימן שצח סעיף יא		
